מדוע אולצ'ין שונה מכולם
רוב המבקרים במונטנגרו בוחרים כברירת מחדל בבודווה או בקוטור, ואולצ'ין — 100 קילומטר דרומה, צמודה לגבול האלבני — נוטה להישכח. זו טעות. העיר יושבת על כף ים סלעית שעליה ניצב עיר עתיקה ונציאנית מימי הביניים, ומתחתיה נפרשת החוף אל שרשרת של חופים שהולכים ומתרחבים ככל שמתקדמים דרומה. גם האור כאן שונה: קצת עכור יותר, זהוב יותר, מרגיש כמו האגאי ולא כמו הברק המלוטש של הריביירה האדריאטית של ריביירת בודווה.
מאלה פלאז'ה (החוף הקטן)
ממש מתחת לחומות העיר העתיקה, מאלה פלאז'ה הוא המקום בעל האווירה העשירה ביותר באולצ'ין. החוף עצמו צר — אולי 30 מטר ברוחבו המרבי — ומסוגר בטיילת מוקפת בבתי קפה ובארים קטנים המגישים קפה חזק, ראקיה ומיץ סחוט טרי. הוא מתמלא במהירות ביולי ובאוגוסט, אך הרקע של המצודה המוארת בשעת הדמדומים הופך אותו לבלתי ניתן לוויתור. מספר מפעילים משכירים כאן מיטות שמש ומטריות; בפסגת העונה צפו לשלם 5–8 אירו ליחידה. המים שקטים וצלולים מספיק כדי לראות את הקרקעית.
חוף לימן ורצועת המלונות
בהליכה צפונה מהעיר העתיקה, חוף לימן משתרע לאורך מלון אלבטרוס ואשכול מבני נופש מעידן סובייטי שמשופצים אט-אט לכיוון עיצוב עכשווי יותר. בארי החוף כאן — Horizon, Captain's ועוד כמה — מצוידים היטב: מטבחים מלאים, תפריטי קוקטיילים, סטים של די-ג'יי שמתחילים סביב 18:00 בקיץ. השכרת מיטות שמש נכללת בדרך כלל עם הוצאה מינימלית על אוכל ומשקאות (בדרך כלל 10–15 אירו לאדם), שהוא ערך די הגון אם ממילא אוכלים שם ארוחת צהריים.
ולאיקה פלאז'ה: האירוע המרכזי
באורך 13 קילומטר, ולאיקה פלאז'ה (החוף הגדול) הוא החוף הארוך ביותר באדריאטי. הוא מתחיל ממש דרומית לשפך נהר בויאנה ומשתרע עד לפי נהר אנה — רצועה רציפה של חול עדין, זהוב-כהה, מוגנת על ידי דיונות נמוכות, ובאופן הולך וגובר, מועדוני חוף בנויים ייעודית. הקצה הצפוני מפותח יותר, עם מקומות כמו Copacabana Beach Bar ו-Maxx Beach המציעים הכל, מסקי מים ועד מסיבות ערב. הקצה הדרומי דועך לעבר ריקנות כמעט מוחלטת; משפחות וזוגות שמחפשים מרחב לעצמם נמשכים לשם, לרוב פורשים מבלי לשלם דבר.
החול כאן עדין במיוחד בהשוואה לחופים הגסים יותר או הצרוריים שבצפון. כניסה רדודה וגלים עדינים מאוד הופכים אותו למצוין לילדים. קראו את הניתוח המעמיק שלנו על ולאיקה פלאז'ה לפירוט מלא של כל בר.
אדה בויאנה
בקצה הדרומי של ולאיקה פלאז'ה, נהר הבויאנה מסתעף סביב אי משולש קטן כדי ליצור את אדה בויאנה. זהו הפינה המרגיעה ביותר בכל מונטנגרו — רשמית אזור נודיסטים בחלק מהאי, אם כי האזורים הטקסטיליים גדולים יותר ואף אחד לא אוכף כלום בקפדנות. כמה מסעדות של דייגים (riblji restoran) פועלות כאן כל השנה, ומגישות דג לבר, מולטון וצלופח מהנהר שנתפסו באותו בוקר. אשכול מלון אדה בויאנה מספק לינה בבונגלואים אם רוצים להתבסס כאן. הגעה לכאן מצריכה נסיעה לאורך ולאיקה פלאז'ה (שביל חולי — לא חייבים ארבע-גלגלי אבל מומלץ) או נסיעה במעבורת קטנה מהקצה הצפוני של האי.
מה לאכול ולשתות
לאולצ'ין יש אוכלוסייה אלבנית משמעותית והאוכל משקף זאת: יותר כבש, יותר בורק, יותר קפה טורקי ובשר על הגריל לצד מאכלי הים המונטנגריניים המסורתיים. בטיילת ליד מאלה פלאז'ה, חפשו מקומות המגישים דגים על הגריל בסגנון אולצ'ין — ברנזינו שלם או דוראדה על פחמים, מוגש עם בליטווה (כרד שוויצרי ותפוחי אדמה) וקנקן יין לבן מקומי. הקונובות (פונדקים) בניהול אלבני נוטות להיות זולות יותר מעמיתותיהן הבודואיות עבור איכות דומה או טובה יותר.
משקאות בבארי החוף עולים 3–5 אירו לבירה מקומית, 6–10 אירו לקוקטיילים. מיץ רימונים סחוט טרי הוא ספציאליטה של אולצ'ין ועולה כ-3–4 אירו.
טיפים מעשיים
אולצ'ין נמצאת בנסיעה של כ-30 דקות דרומית מבר לאורך כביש חוף שדורש לפעמים סבלנות מאחורי משאיות. העיר עצמה נוחה להליכה; ולאיקה פלאז'ה דורשת רכב, קטנוע, או המיניבוס המקומי שפועל מהכיכר הראשית ביולי ובאוגוסט. חנייה על רצועת החוף אפשרית אך כאוטית בעיצומה של עונה גבוהה — הגיעו מוקדם או מאוחר. עומסי השיא מגיעים בסוף יולי ובשבועיים הראשונים של אוגוסט, כשהעיר מתמלאת במבקרים מסרביה, קוסובו ואלבניה. חודשי הביניים — סוף מאי עד אמצע יוני וספטמבר — מציעים את השילוב הטוב ביותר של מים חמים, עומסים נסבלים ושירות מלא של בארים ומסעדות.